קתדרה

הקתדרה לפסיכואנליזה על שם זיגמונד פרויד

בכנס של החברה הפסיכואנליטית הבינלאומית שהתקיים בירושלים ב1977 הוכרז על מימוש משאלתה של אנה פרויד להקים קתדרה לחקר הפסיכואנליזה על שם זיגמונד פרויד.

הקתדרה  הוקמה ב1978 ביזמה ובפעילות נמרצת של כמה פסיכואנליטיקאים ואישים בעת ההיא: ד"ר מרטין וונג ופרופ' רפאל מוזס מהחברה הפסיכואנליטית בישראל, פרופ' אברהם הרמן  נשיא האוניברסיטה העברית בשנים ההן ופסיכואנליטיקאים פעילים בארגון הידידים של האוניברסיטה העברית בארצות הברית. בעת כינון הקתדרה, הובלטה מגמה רב-תחומית ורב מקצועית בהתייחסות לפסיכואנליזה, ועל כן הקתדרה מוקמה בפקולטה למדעי החברה ולא במחלקה ספציפית שלכאורה נראה היה  שאולי מתאימה לשם יותר (פסיכולוגיה, פסיכיאטריה).

הקתדרה נועדה להעצים ולהעמיק את העיסוק בפסיכואנליזה ברחבי האוניברסיטה העברית.

ביישומים ובשטחי מחקר ועיון שונים: פילוסופיה, אמנות, ספרות מדעי הדתות, פסיכולוגיה בכלל ופסיכולוגיה קלינית בפרט ומוסיקולוגיה.  הקתדרה הופקדה לראשונה בידיו של פרופ' יוסף סאנדלר, אשר בעקבות התעניינותו הרבה במחקר אמפירי ותיאורטי בפסיכואנליזה, הקים לצד הקתדרה את מרכז פרויד לחקר הפסיכואנליזה. המרכז אמור להיות התשתית הלוגיסטית והתקציבית לביצוע מחקרים בידי עמיתים ותלמידים. במקביל קיימו וניהלו מופקדי הקתדרה והמרכז כנסים בינלאומיים ברמה גבוהה ביותר ובהשתתפות בכירי הפסיכואנליטיקאים בארץ ובעולם.

הנושאים בהם עסקו הכנסים היו עשירים ומגוונים וביניהם:

העברה , העברה נגדית והזדהות השלכתית

 השואה כפי שנחווית על ידי מי שלא נפגעו ישירות

ילדים במלחמה

הפסיכואנליזה במילניום השלישי

 הצורך הבלתי יאומן לאמונה דתית

תרבות בלא נחת -  במלא 150 שנה להולדתו של פרויד

סוגיות אתיות בפסיכואנליזה

בעקבותיו של יוסף סאנדלר (ושותפתו לעשייה  רעייתו הפסיכואנליטיקאית  אן מארי סנדלר) באו ארצה כמה מענקי הפסיכואנליזה בעולם על מנת לכהן למשך שנה או שנתיים בקתדרה. כך הגיעו פרופ'  אלברט סולניט , פרופ' סידני בלאט, ופרופ' בנט סיימון ופרופ' נתן שיינברג שכהן כמממלא מקום של מופקד הקתדרה. מהארץ כיהנו בקתדרה  פרופ' רפאל מוזס, פרופ' שמואל ארליך (שכיהן  בקתדרה כעשר שנים)   ולאחרונה, בשבע השנים האחרונות  פרופ' גבי שפלר.

המופקדים בקתדרה מלמדים נושאים פסיכואנליטיים שונים החל ממבואות כללים לתיאוריות פסיכואנליטיות, נושאים קליניים מובהקים וכלה  בנושאים רב תרבותיים ורב תחומיים.

כל המופקדים על הקתדרה היו חברים פעילים בחברה הפסיכואנליטית בישראל ובחברה הפסיכואנליטית הבינלאומית ופעילותם בקתדרה הושפעה וגם השפיעה על מהלכים בחברות אלה.

 

ראש הקתדרה

פרופ' גבי שפלר, ראש הקתדרה בשנים 2010 עד 2017.

פסיכולוג קליני מדריך ופסיכואנליטיקאי מנחה.יליד ירושלים בה התחנך ורכש את השכלתו והכשרתו המקצועית, ראשית כפסיכולוג קליני ולאחר מכן כפסיכואנליטיקאי.

תאריו האקדמיים נלמדו באוניברסיטה העברית והכשרתו הפסיכואנליטית התקיימה במכון הישראלי לפסיכואנליזה על שם אייטניגון בירושלים. חבר סגל במחלקה לפסיכולוגיה החל מ 1988.

פסיכואנליטיקאי החל מ1997 , חבר בחברה הפסיכואנליטית בישראל, בחברה הפסיכואנליטית הבינלאומית (IPA) , ובפדרציית החברות הפסיכואנליטיות האירופאיות ( EPF) .כמו כן חבר בחברה הבינלאומית למחקר בפסיכותרפיה (SPR)  . בשנת 2002 התמניתי להיות המנהל של מרכז פרויד לחקר פסיכואנליטי ובשנת 2010 הופקדה בידי הקתדרה לפסיכואנליזה על שם זיגמונד פרויד.

התעניינותי בפסיכואנליזה היא בעקירה קלינית, ובעשר שנים האחרונות התפתחה ( כמו גם בתחומי טיפול אחרים שאני עוסק בהם) לשדות האתיים המקצועיים.

בתחום האתיקה בפסיכואנליזה הובלתי את תהליך החידוש של הקוד האתי של החברה הפסיכואנליטית בישראל, תקנון ועדת האתיקה של החברה.

במהלך כהונתי הגיתי, תכננתי ויסדתי את כתב העת מארג – כתב עת ישראלי לפסיכואנליזה, היוצא לאור בעברית בהוצאת מאגנס ובשיתוף 7 חברות, איגודים ומכונים פסיכואנליטיים בישראל.

זוהי במה אקדמית פסיכואנליטית המאפשרת לפסיכואנליטיקאים ויוצרים ישראלים להתבטא בתום זה בעברית.

קורסים

  1. הפסיכואנליזה של פרויד

קורס לתלמידי ב.א. בפסיכולוגיה

מרצה:
ד"ר יהויקים שטיין

תיאור הקורס:

ההרצאות יעסקו ביסודות התיאוריה והקליניקה הפסיכואנליטית הפרוידיאנית :

פסיכואנליזה על רקע ההיסטוריה של התרבות--קו התפר בין המאה התשע עשרה למאה

 העשרים . הלא מודע לפני פרויד. פרויד -- האיש ופעלו . תחילתה של הקליניקה הפסיכואנליטית --המעבר מהיפנוזה לפסיכואנליזה.  פסיכולוגיית המעמקים : המודלים הבסיסיים , החלום , התהליכים הראשוניים , פסיכופתולוגיה בחיי היום יום , יצירתיות .

הפסיכולוגיה של האגו :המודל הסטרוקטורלי , מבנה הנירוזה, הגנות פסיכולוגיות . הטכניקה הפסיכואנליטית : אסוציאציות חופשיות , רגרסיה, העברה והעברה נגדית .

ביקורת התרבות . התנגדויות לפסיכואנליזה .

 

בהמשך לכל הרצאה יתקיים דיון על בסיס ההרצאה והביבליוגרפיה הצמודה אליה.

 

הרצאה ראשונה : פסיכואנליזה ורוח הזמן—הולדת הפסיכואנליזה על קו התפר בין המאה התשע עשרה למאה העשרים . 

 

הרצאה שניה : הלא מודע במאה התשע עשרה. הלא מודע הפרוידיאני.

ביבליוגרפיה: ז. פרויד : הערות אחדות על הלא-מודע , כתבי פרויד , הוצאת דביר, כרך רביעי ,  עמודים 89-94.

 

הרצאה שלישית :פרויד האיש  , הרופא , המדען , מבקר התרבות. המעבר מהיפנוזה לפסיכואנליזה .

ביבליוגרפיה :פנחס נוי : פרויד והפסיכואנליזה, הוצאת מודן: פרק ראשון-- דרכו של פרויד אל הפסיכואנליזה  7-27 .

הרצאה רביעית : תורת היצרים .  המודלים הראשונים של האישיות: הדינאמי , האקונומי והטופוגרפי . שלבי התפתחות .

ביבליגרפיה: נוי :פרק ראשון: 28-56 .

הרצאה חמישית : פסיכולוגיית המעמקים : תהליכים ראשוניים --יצירתיות , פשר החלומות .

ביבליוגרפיה: פרויד: מבוא לפסיכואנליזה , הוצאת דביר , עמודים 72-81 ; 88-97.

הרצאה ששית: פשר החלום , פסיכופתולוגיה של חיי היום יום .ז. פרויד, מבוא לפסיכואנליזה, עמודים 10-34.

ז.פרויד: מבוא לפסיכואנליזה, דביר 1988: 10-34

הרצאה שביעית: פסיכולוגיה של האגו . המודל הסטרוקטורלי. פסיכופתולוגיה של האני העליון .

פנחס נוי, פרויד והפסיכואנליזה, 197-219. ז. פרויד, אבל ומלנכוליה, רסלינג, 7-28.

הרצאה שמינית :החרדה. תורת הנירוזה הכללית .

ביבליוגרפיה: ז. פרויד: מבוא לפסיכואנליזה ,

משמעותם של הסימפטומים , 175-186

דרכי יצירת הסימפטומים , 246-259

 

הרצאה תשיעית :מנגנוני הגנה פסיכולוגיים .

ביבליוגרפיה: נוי 272 עד 298

הרצאה עשירית : מנגנוני הגנה פסיכולוגיים . נירוזות.

ביבליוגרפיה: נוי: 298-324

הרצאה אחת עשרה : הטכניקה הפסיכואנליטית .

ביבליוגרפיה :פרויד: הטיפול הפסיכואנליטי ,   עם עובד , 2002:

על הדינמיקה של העברה, 85-92

 היזכרות חוויה ועיבוד , 114-120

תקציר הפסיכואנליזה: הטכניקה הפסיכואנליטית . 236-243

הרצאה שתים עשרה :פרויד וביקורת התרבות :

 ביבליוגרפיה: פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני , מתוך: זיגמונד פרויד , מסות נבחרות , דביר , חלק ד', עמ' 33-69.

הרצאה שלש עשרה:  התנגדויות לפסיכואנליזה

ביבליוגרפיה: סרטר: הונאה עצמית , מתוך : מבחר כתבים , ספרית הפועלים ,1987,

.68-94



 

2.הפסיכואנליזה שלאחר פרויד: פרשנות, נוכחות וצמיחה 

מרצים:
ד"ר שלמה ביינארט
ד"ר יהודה פרנקל
גב טלי תמיר אורון
מר אורי פליישמן

 

תאור כללי של הקורס: 
החשיבה הפסיכואנליטית אחרי פרויד עברה תמורות ושינויים. יש הרואים בהם פיצול ויש הרואים בהם התכנסות למבנה מורכב יותר. בקורס תסקרנה מספר התפתחויות תיאורטיות בחשיבה הפסיכואנליטית כפי שבאו לידי ביטוי בתיאוריה הקלייניאנית, בתיאוריה של יחסי אובייקט, בפסיכולוגית העצמי ובתיאוריה ההתייחסותית.

 

מטרות הקורס: 
הקניית הכרות בסיסית עם התיאוריות הפסיכואנליטיות המרכזיות לאחר פרויד. 

דיון ביקורתי והשוואתי בין התיאוריות השונות הנוגע בהנחות היסוד, במושגים התיאורטיים והתהליכיים, בהגדרת הפתולוגיה או הבריאות הנפשית ובטכניקה.

 

תוצרי למידה : 
בסיומו של קורס זה, סטודנטים יהיו מסוגלים: 

לקרוא באופן ביקורתי ומושכל מאמרים ותיאורי מקרה ממגוון התיאוריות השונות. 

יוכלו להמשיג בקווים כלליים תופעות חברתיות ואנושיות ובכלל זה מקרים בפסיכותרפיה תוך שימוש במושגי היסוד של התיאוריות.

רשימת נושאים / תכנית הלימודים בקורס: 
מר אורי פליישמן- 
פרויד וקליין: 
שיעור 1- הלא-מודע המערך הטיפולי 
נבחן כמה מושגים מרכזיים הקשורים אליו ובעיקר הפנטזיה הלא-מודעת ונעמוד על המערך הפסיכואנליטי ככר לחקירתה. השאיפה להכיר את עצמנו על החלקים הלא-מודעים שלנו תובעת אומץ. נמחיש זאת באמצעות דוגמא מחיי היום-יום וננסה להבין את הערך התרפויטי שיש בה. 


שיעור 2- הפנטזיה הלא-מודעת והמפגש עימה באמצעות ההעברה 
תחילה אתאר בקצרה את העקרונות המנחים לפסיכואנליזה של ילדים, כפי שפיתחה אותם מלאני קליין. באמצעות הצגת מקרה של טיפול בילד בן 10 אמחיש את העבודה הטיפולית המדגישה את המושגים פנטזיה לא-מודעת והעברה. נראה כיצד עולמו הפנימי של הילד מעצב את גורלו במציאות באופן לא-מודע (בהתאם לפנטזיות הלא-מודעות שלו). נראה כיצד יחסי-ההעברה עם המטפל משמשים כר חי לבחינת הפנטזיות הלא-מודעות הללו, כך שעשויה להתאפשר תמורה לטובה במעגל חייו של הילד. באופן זה החיבור ללא-מודע עשוי להיות גורם מרפא ולזמן בחירה חופשית הולכת וגדלה. 


שיעור 3-דרכים שונות להתחבר לאביב 
לאור העקרונות שלמדנו על הלא-מודע של פרויד ופיתוח מושג הפנטזיה הלא-מודעת אצל קליין, קראו את השירים ונסו להעלות השערות בנוגע למניעים המעצבים את תפיסת העולם של רחל בשירים. מה הדינמיקה הפנימית וכיצד היא עשויה להשפיע על יחסיה החיצוניים. האם תוכלו להציע הסבר להבדל בין האביב של רחל לזה של ביאליק? 

ד"ר יהודה פרנקל- 
דונלד וויניקוט: 

שיעור 4-תינוק-אם, סביבה ותנועה ספונטנית. הסביבה המדעית בה צמחה הגותו של וויניקוט. התינוק הפרוידיאני או מול התינוק הקלייניאני. 
פיירבירן: תנועת דחף ותנועה לקראת אובייקט. 
רקע על החברה הבריטית: מלאני קליין, אנה פרויד והזרם המרכזי. 
סביבה אינטרה פסיכית וסביבה חיצונית: 
יחידת אם תינוק, הסתגלות מוחלטת של האם. 
משמעות הסביבה בהתפתחות ההתהוות המתמשכת:פגיעה ברצף הקיום. אכזבה, הסתגרות ותוצאותיהן. 
המשמעות הטכנית והקלינית של חשיבות הסביבה. 

שיעור 5-עצמי אמיתי ועצמי כוזב: 
משמעות העצמי הכוזב ככישלון התפתחותי ,כהגנה על הגרעין הפנימי וכתפקוד האימהי התחליפי. משמעות עצמי אמיתי כסטרוקטורה א-מילולית וכיחידה פסיכוסומאטית. 
על המשמעות הטכנית. 

שיעור 6-מרחב המעבר ותופעות המעבר. המציאות כנמצאת וכמומצאת. הפרדוקס כעמדה פסיכולוגית ופילוסופית. מרחב המעבר כמרחב של יצירתיות. מרחב המעבר והתופעות התרבותיות. 
המקום בו אנו חיים. 
אובייקטים של מעבר: 
סימבוליקה כציר התפתחותי. 
אובייקט המעבר: שליטה וויתור. 
המשמעות הטכנית והקלינית של מרחב המעבר. 
 

גב' טלי תמיר-אורון
פסיכולוגיית העצמי: 

שיעור 7 – מבוא והיכרות עם פסיכולוגיית העצמי – נסקור מושגי יסוד של הגישה הקוהוטיינית ונבחן את השינויים והחידושים התיאורטיים שקוהוט יוצר בחשיבה הפסיכואנליטית עם ייסוד פסיכולוגיית העצמי. 

שיעור 8 – האמפתיה - נבחן לעומק את המרכזיות של האמפתיה בגישה של היינץ קוהוט, נסקור את ההיבטים האתיים הנובעים מעמדה זו. נבחן את ההיבטים השונים של האמפתיה בנוכחותה ובהעדרה. 

שיעור 9 – המיניות והתוקפנות בפסיכולוגיית העצמי - נסיים את ההיכרות עם קוהוט בהבנת המיניות והתוקפנות בפסיכולוגיית העצמי, נבחן את ההיבטים הפתולוגיים והבריאים של ביטויי הדחף בחשיבה הקוהוטיינית. 

ד"ר שלמה ביינהארט- 
הגישה ההתייחסותית: 

שיעור 10- מבוא ורקע 
הרקע לתהליכי הצמיחה של פסיכולוגית העצמי, הן מתוך הפסיכואנליזה והן מחוצה לה. ובתוך כך נתייחס למעבר לחשיבה על "פסיכולוגיה של שני אנשים, ולמרכזיותה של הטראומה בהתפתחות נפשית. 

שיעור 11- חשיבה מחודשת על מושגים מרכזיים 
כחלק מהשינוי בחשיבה אותה מביאה הגישה ההתייחסותית יועלו לדיון מחדש מושגים מרכזיים בחשיבה האנליטית. הן כאלה המתייחסים לחשיבה תיאורטית, ולא פחות מכך להיבטים טכניים וקליניים של הטיפול. מושגים כמו הכרה והכרה הדדית, הלא מודע ההתייחסותי ועוד. 

שיעור 12- הטכניקה הטיפולית 
בשיעור זה נדון מחדש בכמה מהמושגים המרכזיים בטיפול, כמו הפירוש, עמדת המטפל, ומה היא העברה. 

סיכום ודיון 
שיעור 13- שיח בין הגישות - בהשתתפות כל מרצי הקורס. 

שיעור 14- שיעור חזרה והכנה למטלה המסכמת