שינויים טיפוליים רבים קורים בהפתעה מוחלטת תוך כדי התרחשויות קליניות
אקראיות שהן "מעבר למילים ולהגיון". דרך עיון תיאורטי שנטוע בעשייה קלינית ננסה
להבין כיצד למשל מנהגה של מטופלת לבהות באמבולנסים נעלם לאחר שהמטפל נעמד
יחד איתה כשהיא בוהה בהם, ואיך קורה שמטופל מבחין בלבלובו של עץ לאחר
שהמטפל מפגין נדיבות כלפיו. נבחן ביחד כיצד האנושיות הטבועה בנו כבני אדם היא
אולי כלי העבודה החשוב ביותר שיש לנו כמטפלות וכמטפלים.