הקתדרה לפסיכואנליזה על שם זיגמונד פרויד

בכנס של החברה הפסיכואנליטית הבינלאומית שהתקיים בירושלים ב1977 הוכרז על מימוש משאלתה של אנה פרויד להקים קתדרה לחקר הפסיכואנליזה על שם זיגמונד פרויד.

הקתדרה  הוקמה ב1978 ביזמה ובפעילות נמרצת של כמה פסיכואנליטיקאים ואישים בעת ההיא: ד"ר מרטין וונג ופרופ' רפאל מוזס מהחברה הפסיכואנליטית בישראל, פרופ' אברהם הרמן  נשיא האוניברסיטה העברית בשנים ההן ופסיכואנליטיקאים פעילים בארגון הידידים של האוניברסיטה העברית בארצות הברית. בעת כינון הקתדרה, הובלטה מגמה רב-תחומית ורב מקצועית בהתייחסות לפסיכואנליזה, ועל כן הקתדרה מוקמה בפקולטה למדעי החברה ולא במחלקה ספציפית שלכאורה נראה היה  שאולי מתאימה לשם יותר (פסיכולוגיה, פסיכיאטריה).

הקתדרה נועדה להעצים ולהעמיק את העיסוק בפסיכואנליזה ברחבי האוניברסיטה העברית.

ביישומים ובשטחי מחקר ועיון שונים: פילוסופיה, אמנות, ספרות מדעי הדתות, פסיכולוגיה בכלל ופסיכולוגיה קלינית בפרט ומוסיקולוגיה.  הקתדרה הופקדה לראשונה בידיו של פרופ' יוסף סאנדלר, אשר בעקבות התעניינותו הרבה במחקר אמפירי ותיאורטי בפסיכואנליזה, הקים לצד הקתדרה את מרכז פרויד לחקר הפסיכואנליזה. המרכז אמור להיות התשתית הלוגיסטית והתקציבית לביצוע מחקרים בידי עמיתים ותלמידים. במקביל קיימו וניהלו מופקדי הקתדרה והמרכז כנסים בינלאומיים ברמה גבוהה ביותר ובהשתתפות בכירי הפסיכואנליטיקאים בארץ ובעולם.

הנושאים בהם עסקו הכנסים היו עשירים ומגוונים וביניהם:

העברה , העברה נגדית והזדהות השלכתית

 השואה כפי שנחווית על ידי מי שלא נפגעו ישירות

ילדים במלחמה

הפסיכואנליזה במילניום השלישי

 הצורך הבלתי יאומן לאמונה דתית

תרבות בלא נחת -  במלא 150 שנה להולדתו של פרויד

סוגיות אתיות בפסיכואנליזה

בעקבותיו של יוסף סאנדלר (ושותפתו לעשייה  רעייתו הפסיכואנליטיקאית  אן מארי סנדלר) באו ארצה כמה מענקי הפסיכואנליזה בעולם על מנת לכהן למשך שנה או שנתיים בקתדרה. כך הגיעו פרופ'  אלברט סולניט , פרופ' סידני בלאט, ופרופ' בנט סיימון ופרופ' נתן שיינברג שכהן כמממלא מקום של מופקד הקתדרה. מהארץ כיהנו בקתדרה  פרופ' רפאל מוזס, פרופ' שמואל ארליך (שכיהן  בקתדרה כעשר שנים)   ולאחרונה, בשבע השנים האחרונות  פרופ' גבי שפלר.

המופקדים בקתדרה מלמדים נושאים פסיכואנליטיים שונים החל ממבואות כללים לתיאוריות פסיכואנליטיות, נושאים קליניים מובהקים וכלה  בנושאים רב תרבותיים ורב תחומיים.

כל המופקדים על הקתדרה היו חברים פעילים בחברה הפסיכואנליטית בישראל ובחברה הפסיכואנליטית הבינלאומית ופעילותם בקתדרה הושפעה וגם השפיעה על מהלכים בחברות אלה.